מיגון אש אקטיבי כולל מערכות שדורשות הפעלה או תגובה כדי לתפקד. ספרינקלרים שמתיזים מים, גלאי עשן שמתריעים, מערכות כיבוי בגז שמשחררות גז מדכא – כל אלו הם מערכות אקטיביות. הן תלויות באספקת חשמל יציבה, לחץ מים מספיק, תחזוקה שוטפת ותפקוד תקין של חיישנים אלקטרוניים. כשמערכת אקטיבית עובדת כראוי, היא יכולה לזהות שריפה מוקדם ולכבות אותה לפני שהיא מתפשטת.
מיגון אש פסיבי, לעומת זאת, הוא חלק בלתי נפרד ממבנה הבניין. קירות אש, תקרות עמידות לאש, איטום מעברים, מיגון קונסטרוקציות פלדה – כל אלו עובדים כל הזמן ללא צורך בהפעלה. הם אינם תלויים בחשמל או במים, אינם דורשים תחזוקה יומיומית, ופועלים גם במצבים בהם מערכות אקטיביות נכשלות.
מדוע אין להסתפק במערכות אקטיביות בלבד?
מערכות אקטיביות מודרניות אמינות, אך סטטיסטיקות מראות שבאחוז לא מבוטל מהשריפות הן לא תפקדו כראוי. תחזוקה לקויה, שסתומים סגורים, לחץ מים לא מספיק, סוללות ריקות – כל אלו יכולים לגרום לכשל. הפסקת חשמל, נזק במהלך שיפוצים, או קפיאת צנרת – מצבים בהם המערכת לא תעבוד. גם כשהמערכת עובדת, היא לא תמיד מספקת הגנה מלאה.
כיצד משלימות המערכות האקטיביות והפסיביות זו את זו?
שילוב נכון בין שתי משפחות המערכות יוצר הגנה מרובדת שמכסה את החולשות של כל צד. המערכות האקטיביות מספקות תגובה מהירה לזיהוי וכיבוי השריפה בשלביה המוקדמים. המערכות הפסיביות מספקות את רשת הביטחון שעובדת גם כשהאקטיבי נכשל, ומעכבות את ההתפשטות זמן רב מספיק לפינוי ולהגעת עזרה.
דוגמה מעשית: שריפה פורצת בדירה בקומה עשירית. גלאי העשן מזהה את השריפה ומפעיל אזעקה. הספרינקלרים בדירה נפתחים ומתיזים מים שמכבים את הלהבות. עד כאן הצליחה המערכת האקטיבית. אבל במקביל נוצר עשן רב שמתחיל להתפשט. כאן נכנס לפעולה המיגון הפסיבי: דלת האש של הדירה סוגרת אוטומטית ומונעת יציאת עשן למסדרון. קירות האש מונעים התפשטות לדירות הסמוכות.
באילו שלבים של הפרויקט צריך לתכנן את השילוב?
שלב התכנון הארכיטקטוני הוא הקריטי ביותר. כבר בשלב זה צריך שיתוף פעולה בין האדריכל, יועץ הבטיחות, מהנדס השלד ומתכנני המערכות האקטיביות. מיקום חדרי המדרגות, חלוקת המבנה לאגפי אש, נתיבי הפינוי – החלטות שמשפיעות על שתי משפחות המערכות.
בשלב התכנון המפורט מוסיפים את הפרטים הטכניים. איפה יעברו צנרת הספרינקלרים ותעלות הגילוי? איך יתואם זה עם המיגון הפסיבי? תשובות דורשות תיאום צמוד. בשלב הביצוע, הקואורדינציה בין הקבלנים השונים קריטית.
מהם נקודות הממשק הקריטיות בין המערכות?
חדר המדרגות הוא נקודת ממשק חשובה. מבחינת המיגון הפסיבי, חדר המדרגות חייב להיות מוגן בקירות ודלתות אש ומבודד מהמבנה. מבחינת המיגון האקטיבי, חדר המדרגות זקוק למערכת לחץ אוויר חיובי שמונעת חדירת עשן. שתי המערכות חייבות לעבוד יחד – הדלתות האטומות מסייעות למערכת הלחץ לתפקד.
פירי מעליות מציבים אתגר דומה. הפיר חייב להיות ממוגן פסיבית עם קירות אש ואיטום מעברים. במקביל, מערכת גילוי העשן בפיר חייבת להיות מותקנת כך שלא תיפגע ממיגון הפסיבי ותוכל לתפקד כראוי. דלתות המעלית חייבות להיות מתואמות עם מערכות הבקרה כך שבמקרה חירום המעליות יורדות לקומת הכניסה ונעצרות.
בעולם של בניינים רבי קומות, מיגון אש פסיבי הפך מיעד שאפתני לדרישת יסוד בכל תכנון אדריכלי והנדסי. חברת פרומיגון פרויקטים גאה להוביל את תחום מיגון האש הפסיבי בענף הבנייה הישראלי ומעמידה לרשותכם את הפתרונות המתקדמים ביותר, תוך הסתמכות על עשרות שנים של ניסיון מצטבר ואלפי פרויקטים שהושלמו בהצלחה ברחבי הארץ. למידע נוסף על פרויקטי ההגנה של פרומיגון, היכנסו לאתר https://promigun.co.il/.
כיצד תקנים ורגולציה מחייבים שילוב בין המערכות?
תקן ישראלי 931 עוסק בעמידות אש של אלמנטי בניין ומהווה את הבסיס למיגון הפסיבי. תקן 755 עוסק בחומרים מעכבי בעירה ותקן 2174 עוסק בבדיקת מחסומי אש. מצד המערכות האקטיביות, תקן 1596 עוסק בספרינקלרים ותקן 1220 במערכות גילוי אש.
התקנים מפנים אחד לשני וקובעים נקודות תיאום. למשל, צנרת ספרינקלרים שעוברת דרך קירות אש חייבת להיות אטומה בהתאם לתקן 931. כך נוצר שילוב מחייב בין המערכות.
מהן השגיאות הנפוצות בשילוב המערכות?
שגיאה ראשונה היא חוסר תיאום בשלב התכנון. כשהמתכננים לא מתקשרים, נוצרים קונפליקטים. למשל, קבלן הספרינקלרים מגיע ומגלה שהמסלול עובר דרך קיר אש אטום. שגיאה שנייה היא התייחסות לקויה למעברים. צינור שעובר דרך קיר אש יוצר פרצה, ולעיתים מניחים שמישהו אחר יטפל באיטום. שגיאה שלישית היא פגיעה במיגון פסיבי קיים במהלך התקנת מערכות אקטיביות.
איך מבצעים בדיקה ואישור נכון של השילוב?
תהליך הבדיקה חייב להתייחס לשתי משפחות המערכות. מעבדה מוסמכת בודקת את המיגון הפסיבי לפי תקן 2174, מזהה כל מעבר ובודקת שהאיטום תקין. למערכות האקטיביות מבוצעות בדיקות תפקוד – הספרינקלרים נבדקים ללחץ, מערכות הגילוי לרגישות.
אבל יש גם צורך בבדיקה משולבת. האם דלתות האש מאפשרות גם מעבר לצנרת? האם הדמפרים מתקשרים עם מערכת הגילוי? בדיקות אלו דורשות תיאום בין מספר מומחים.
מהו תפקיד יועץ הבטיחות בשילוב המערכות?
יועץ בטיחות אש מתאם בין כל המערכות ומוודא שהשילוב נכון. בשלב התכנון, היועץ מגדיר את דרישות הבטיחות, קובע את דרגות האש הנדרשות ואת נקודות הממשק. במהלך הביצוע, היועץ מבקר באתר, בודק את ההתקדמות, מזהה בעיות ומתעד את השלבים. בשלב המסירה, היועץ עורך ביקורת מקיפה ורק אז חותם על תעודת הבטיחות – תנאי לקבלת טופס 4.
מה קורה כשצריך לבצע שינויים במבנה קיים?
מבנים עוברים שינויים – שיפוצים, שדרוג מערכות, שינוי ייעוד. כל שינוי עלול להשפיע על מערך ההגנה. הוספת מחיצות, פריצת פתחים, שינוי באוורור – פעולות שעלולות לפגוע באיזון. לפני כל שינוי מהותי יש להתייעץ עם יועץ בטיחות. לאחר השינויים, יש לבצע בדיקות מחדש ולעדכן את תיק המבנה. שינוי ללא תכנון נכון עלול ליצור חולשה שתתגלה רק בשריפה אמיתית.
כיצד התפתחות טכנולוגית משפיעה על השילוב?
בשנים האחרונות מתפתחות טכנולוגיות חדשות. מערכות ניהול בניינים חכמים מאפשרות ניטור מתמיד של מערכות הבטיחות. חיישנים מודרניים מזהים עשן ברגישות גבוהה ומפחיתים אזעקות שווא. גם במיגון הפסיבי יש התפתחות – חומרים חדשים מציעים עמידות גבוהה במשקל קטן יותר. השילוב בין הטכנולוגיות החדשות דורש עדכון מתמיד של ידע ומיומנויות.
מהי החשיבות של תחזוקה שוטפת לשמירה על השילוב?
לאחר מסירת המבנה מתחיל שלב התחזוקה השוטפת. מערכות אקטיביות דורשות בדיקות שנתיות של ספרינקלרים, החלפת סוללות, ניקוי חיישנים ובדיקת לחץ מים. המיגון הפסיבי דורש פחות תחזוקה, אך הוא לא חסין בפני נזקים. דלתות אש שהמנגנון ניזוק אינן סוגרות כראוי. איטום שנפגע יוצר פרצה. חשוב לתעד כל פעולת תחזוקה ולזהות מגמות הידרדרות לפני שהן הופכות לבעיה.
מה המפתח לשילוב מוצלח?
שילוב נכון בין מיגון אש פסיבי לאקטיבי דורש תכנון מוקדם, תיאום הדוק בין כל הגורמים, ביצוע מקצועי ותחזוקה שוטפת. המערכות הפסיביות מספקות את רשת הביטחון הבסיסית שעובדת תמיד, והמערכות האקטיביות מוסיפות שכבות הגנה נוספות שמזהות ומכבות שריפות בשלביהן המוקדמים. רק כשמשלבים נכון בין שתי משפחות המערכות, המבנה מוגן באמת מפני סכנות האש.